הפיוט שער הרחמים ואחריו המזמור ברכי נפשי
קורא את הפיוט מארי יוסף עוזרי בישיבת מתימן יבוא
שַׁעַר הָרַחֲמִים לְעָם בְּךָ בוֹטֵחַ. בְּיוֹם רֹאש הַחוֹדֶש הַזֶּה יִפָּתֵחַ:
יוֹם יִשְׁעִי לְךָ אֶקְרָא בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת. אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא נוֹרָא עֲלִילוֹת . שְׁלַח נָא גְאֻלּוֹת וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ. וְנַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: שער
הָסֵר מֵעָלֵינוּ,צוּר, זַעַם וְעֶבְרָה. הֱיֵה נָא בַעֲדֵנוּ צִנָּה וְסוֹחֵרָה. פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה הֱיֵה נָא סוֹלֵחַ. שְׁעֵה נָא עֲתִירָה כְּקָרְבַּן הַמִּזְבֵּחַ: שער
וְעַד אָן עַמְּךָ יִהְיוּ בֵין צָרִים. חֲשׂוֹף זְרוֹעֲךָ עַל רְשָׁעִים אַכְזָרִים. אַדִּיר אַדִּירִים, אֵל, נָא יְהִי עַמְּךָ לָבֶטַח. גְּאֻלָּה לַעֲבָדִים הֱיֵה נָא שׁוֹלֵחַ: שער
דְּרוֹר תְּהֶא קוֹרֵא לָעָם הַנִּדְכָּאִים. וְאוֹיֵב יְזוּרֶה הַצֵּל נָא חֵלְכָּאִים. עֲשֵׂה נָא פְלָאִים וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ. וּבְקוֹל שִׁירִים נָאִים נַקְטִיר וּנְזַבֵּחַ: שער
הָשֵׁב נָא שְׁכִינָה לְבֵית הַבְּחִירָה. וְהָסֵר מְגִנָּה מֵעַל שֶׂה פְזוּרָה. עֵדָה הַסּוֹרֵרָה כְּבֵדָם פַּלֵּחַ. וּבְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן אֶת לִבֵּנוּ שַׂמֵּחַ: שער
מארי עזרי נדאף זצוקל שער הרחמים בתימנית
בליל ראש חודש קודם תפילת ערבית, מנהגינו שעומד הגדול שבציבור במקומו, ואומר פיוט שער הרחמים וכו'. ואחר־כך אומרים הציבור יחד מזמור ברכי נפשי וגו'. וכשחל בשבת, אין אומרים המזמור, ובמקום הפיוט הנזכר, אומר פיוט שירו לָאל נבונָי וכו'. וכל זה הן בליל ראשון דראש חודש, הן בליל שני. ובחול, אומר ש"צ חצי קדיש אחר המזמור, :
להמשך הלכות ראש חודש>>
הרב שלום בצלאלי בפיוט שער הרחמים
מזמור ברכי נפשי את ה' הרב יהודה גמליאל שליט"א
