מארי חננאל דרשה על פרשת שמות תשפא בפה רך אז והיום

תיאור חי של התחלת השעבוד במצרים. עבודת הפרך התחילה עם פה רך ורמאות של פרעה עד ששיעבד את ישראל. כך גם כיום.

היה זה לפני למעלה מעשור. הגאון רבי חננאל שרארה יצא מאחד מבתי המדרשות בירושלים בחול המועד פסח, כשהוא לבוש בפומבי ובגאון, במיטב המחלצות התימניות המסורתיות, כפי שהיה נהוג מקדמת דנא. מעין תרבוש, או בשמו התימני ‘כופיה’, כתונת פסים – וכפי שהיא מכונה אצל התימנים ‘קמיץ’, ובקיצור, הופעה תימנית אותנטית מלאה.

לפתע, חוצה את הכביש אישה כבת ששים ופוסעת לכיוונו. "סליחה", היא נועצת בו את עיניה הקרועות לרווחה ושואלת, "אתה תימני?!"

"אכן", משיב הרב שרארה.

האישה פרצה בבכי נסער.

"הזכרת לי בלבושך זה, את אבי זכרונו לברכה שנהג ללבוש כדוגמתך". סיפרה. זיכרונות הילדות מהבית, צפו ועלו, והיא לא יכלה לעצור בעד פרץ רגשותיה.

כאשר הרב שרארה סיפר זאת להגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל, מחבר שו"ת ‘קנה בשם’ וחבר בד"צ העדה החרדית, שהיה מעודד את נושא חידוש והשבת הלבוש התימני המסורתי לקדמותו, הפטיר קצרות: "אתה רואה? אמרתי לך"…